היום הזה בהיסטוריה: נובמבר 20 - לכבוש את אלקטרז

היום הזה בהיסטוריה: נובמבר 20 - לכבוש את אלקטרז
היום הזה בהיסטוריה: נובמבר 20 - לכבוש את אלקטרז

Sherilyn Boyd | עוֹרֵך | E-mail

Anonim

יום זה בהיסטוריה: 20 בנובמבר 1969

רוב האנשים זוכרים את האי אלקטרז מול חופי קליפורניה, כמקום של הכלא הפדרלי הידוע לשמצה והמבודד ביותר במדינה, המאכלס את האסירים המסוכנים ביותר. הוא נסגר ב- 1963, ומכלול הכלא הריק עמד בשקט על רקע הנוף האפור והסלעי.
רוב האנשים זוכרים את האי אלקטרז מול חופי קליפורניה, כמקום של הכלא הפדרלי הידוע לשמצה והמבודד ביותר במדינה, המאכלס את האסירים המסוכנים ביותר. הוא נסגר ב- 1963, ומכלול הכלא הריק עמד בשקט על רקע הנוף האפור והסלעי.

כלומר, עד 20 בנובמבר 1969, כאשר קבוצה של אינדיאנים, בעיקר סטודנטים בראשותו של ריצ'רד אוקס ממכללת סן פרנסיסקו סטייט, יצאה לסירה משוריינת על מפרץ סן פרנסיסקו. כשהגיעו לאי אלקטרז, הם התחילו כיבוש שקט שיימשך במשך 19 החודשים הקרובים וימשכו תשומת לב תקשורתית מסיבית.

הקבוצה דרשה את השליטה באלקטראז כדי שיוכלו להקים כמה מוסדות הודיים, בין השאר כדי להחליף מרכז שנשרף בסן פרנסיסקו. הם רצו להקים מרכז ללימודי הודו אינדיאנים, מוזיאון ומרכז רוחני על האי. אבל היה מניע נוסף מאחורי כיבושם של אלקטרז, וזו היתה המדיניות שארה"ב יזמה 16 שנים קודם לכן לסגירת הסתייגויות ולהעברת אוכלוסייתה לאזורים עירוניים.

הממשלה ביקשה מהם לפנות את האי, ובמשך שלושה ימים ניסה משמר החופים להקים מצור, אך התומכים הצליחו לספק את אספקת הכובשים בסירה. האינדיאנים התקרבו למצב בהומור ובסאטירה, והודיעו כי הם טענו באי אלקטרז בזכות גילוי וכי הם מוכנים לשלם 24 דולר תמורת הנכס. נשמע מוכר?

האף-בי-איי היה מוכן להסיר את הקבוצה מאלקטרז, אבל הבית הלבן ידע שזה יהיה צעד מאוד רע. הם נסוגו, וסיימו כל ניסיון לסגר. הממשלה אפילו עשתה את המחווה והתיישבה כדי לדבר עם האינדיאנים, אם כי אף אחד מהצדדים לא היה מוכן לזוז סנטימטר.

הכיבוש נמשך, עם מתחילים מתחילים ותיקים. אחד מאלה שחיו באי לאירוע היה שחקן הטלוויזיה בנימין בראט, שהתגורר באלקטרז עם אחיו ואמו, יליד קרואווה הפרואני.

"ארבעים שנה מאוחר יותר, אנשים ילידים עדיין מכירים את הכיבוש על מה שהיה ונשאר: אירוע מכריע בהיסטוריה האמריקנית שהביא את מצוקתם של ההודים האמריקאים לתשומת לב העולמית", אמר בראט ואחיו פיטר בהצהרה משותפת על הכיבוש.

בינואר 1970, המצב הלך והחמיר, כאשר מתו החוקר של ריצ'רד אוקס מת לאחר נפילה. Oakes היה שבור לחלוטין, ועזב את האי. זמן קצר לאחר מכן, כמה סיעות שונות נלחמו על השליטה, ובסופו של דבר הפדרלים לחתוך החשמל שלהם אספקת המים. עד אמצע ינואר 1971, 15 האנשים האחרונים שנותרו על האי אלקטרז היו מלווים משם על ידי המרשלים הפדרליים, GSA כוחות מיוחדים, משמר החופים סוכני ה- FBI. הם לא נלחמו.

הכובשים לא השלימו את מה שהם עשו, אבל ביוני 1970 ביטלו ניקסון את מדיניות הסיום השביתית של ארצות הברית, שכנראה היתה תוצאה של תשומת הלב שהכיב הכיבוש על ענייני האינדיאנים. שום ניצחון קטן, זה.

האחים בראט מתארים מה שהם מאמינים הוא הכיבוש של מורשתו של אלקטרז:

קל להעביר את אירוע אלקטרז כסימבולי במידה רבה, אבל האמת היא שהרוח והחלום של אלקטרז מעולם לא מתו, הוא פשוט מצא את דרכו לקרבות אחרים. הריבונות האינדיבידואלית, השיבה, הצדק הסביבתי, המאבק על זכויות האדם הבסיסיות - אלה הם הנושאים שאמריקנים נלחמו עליהם אז, והם אותם דברים שאנחנו נלחמים עליהם היום.

נושא פופולרי

חָדָשׁ